בתלמוד ירושלמי, מסכת ברכות (דף לג עמוד ב) מצאנו ארבע דעות בשאלה מהיכן למדו אנשי כנסת הגדולה שתפילה שלימה צריכה להיות של שמונה עשרה ברכות.
לדעת רבי יהושע בן לוי הוא נלמד משמונה עשרה מזמורים שאמר דוד המלך עד שסיים ואמר "יהיו לרצון אמרי פי" (בסוף פרק יט, ופירשו שפרק ב הוא המשך לפרק א ואינו פרק בפני עצמו).
לדעת רבי סימון הוא נלמד משמונה עשרה חוליות שמהם מורכבת שדרה של אדם.
לדעת רבי לוי הוא נלמד משמונה עשרה אזכרות של שם השם, המוזכרים בפרק כט בתהילים (הבו לה' בני אלים וגו', ואזכרת א-ל הכבוד הרעים הוא כנגד ברכת ולמלשינים, שהיא ברכה שנוספה לתפילת שמונה עשרה מאוחר יותר).
לדעת רבי חנינא בשם רבי פינחס הוא נלמד מכך שהאבות הקדושים, אברהם, יצחק ויעקב, הוזכרו בתורה שמונה עשרה פעמים.
אם נתבונן, נראה שיש כאן ארבע גישות שונות למשמעות תפילת שמונה עשרה: א. תפילה על ידי שבח והודאה, בנוסח של ספר התהילים; ב. התפילה עניינה כחוט השדרה הרוחני והגשמי של הנהגת העולם, שעל ידה בכח האדם לפעול ולנוע בעולם הזה; ג. כל התפלה כולה נחשבת כשמותיו של הקדוש ברוך הוא, וגם הברכות המנוסחות בלשון בקשה, כוונתם לומר שהשם ביכולתו ליתן הכל; ו-ד. כל ענין התפילה נסמך על הבטחת השם לאבות, ומכל מקום שהוזכרו האבות בתורה, אנו למדים על גילוי נוסף והבטחה נוספת של השם יתברך לצאצאיהם.
כמובן שכדי ליכנס לעומק הענין, אנו צריכים להשוות בכל ברכה מברכות שמונה עשרה, כנגד איזה מזמור בתהילים היא נתקנה, ואולי נוכל להבין כנגד איזה חוליה בחוט השדרה היא נתקנה, וכנגד איזו אזכרת שם השם היא מכוונת, וכנגד איזה אזכרת שם של האבות נתקנה כל ברכה. אם נעמיק בזה, נקבל אור חדש והבנה מחודשת בכוונת ברכות שמונה עשרה.
כל כוונתינו בפוסט הקצר הזה, היא רק לתת כיוון, דרך ומימד חדש, למשתוקקים להשגת האלוקים על ידי תפילת שמונה עשרה, ולכן נסתפק בהארה זו.
רוצים לקבל תזכורת לפני ימים מיוחדים לתפילה? בחרו את הערוץ הנוח לכם והצטרפו: ⇐ קבוצת 'המפיצים של תפילה' בוואטסאפ ♦ ערוץ הוואטסאפ של תפילה » המפיצים של תפילה בטלגרם בואו לקרוא סיפורי צדיקים מרתקים לחצו כאן |
