מעלת וחובת התפילה

קראתי – ויענני!

"אם היות שאמרו לעולם יקדים האדם תפילה לצרה, ואף על פי שאני לא קראתיו אלא בהיותי בתוך הצרה – קראתי ויענני, ענני ה', ולא עוד אלא שעם היות שלא ערכתי תפילה ותחנונים ולא התאמצתי, בכל זאת קראתי בקריאה לבד, קראתי ויענני"
(מזמור לתודה לרבי שמשון מאוסטרופולי)

ואתחנן אל השם – בכל מצב

"לימד משה את כל באי עולם, שלא יאמר אדם הואיל וחולי שלי מסוכן ועשה צוואה וחילק כל אשר לו, לא יאמר הואיל שעשה צוואה לא יתפלל עוד, אלא יתפלל, שאין הקדוש ברוך פוסל תפילת כל בריה, שהרי משה עשה צוואה וכו', שמא תאמר הפסיק ולא התפלל עוד? תלמוד לומר: ואתחנן אל השם!"
(מדרש תנחומא, ואתחנן)

להתפלל בשעה צרה

"ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמור, מהו 'לאמור'? אמר רבי עזריה: לאמור לדורות שיהיו מתפללין בשעת הצרה, שהרי משה אף על פי שנאמר לו 'לא תעבור את הירדן הזה', התחיל מתחנן"
(מדרש ואתחנן, ב,ו)

הפחד הוא סימן לתפילה

"כאשר נופל על אדם פחד מאיזה דבר, אז תיכף יבקש רחמים להנצל מזה, כי לכן עוררוהו מן השמים בפחד זה, כמו שאמרו [חז"ל] (סהדרין קמ"ד) 'לעולם יקדים אדם תפילה לצרה', ומנין יודע קודם הצרה? [אלא ש]השם יתברך מעוררו על ידי הפחד"
(צדקת הצדיק קסט)

כוונת התפילה

"ראוי לך אחי שתדע כי כוונתינו בתפילה אינה כי אם כלות הנפש אל האלקים וכניעתה לפניו וכו'. והיינו, על ידי שעומד ומתפלל ומתבונן שהוא עומד לפני מלך מלכי המלכים, הצופה ומביט כל דרכיו ומפעליו, נופל על המתפלל הכנעה"
(חובת הלבבות, חשבון הנפש פרק ג)

לצעוק מעומק הלב

"מה שאמרו [חז"ל] 'תפילת הערב אין לה קבע', פירוש: על ידי החשכות בלב האדם, שצועק מכאב ליבו, זה פותח שער לתפילה יותר מכל הזמנים שמיוחדים לתפילה"
(שפת אמת, ניצבים)

הדמעות פותחות כל שער

יש אדם שאינו זכאי שיקבל המקום תפילתו, אלא בעבור תוקף תחנונים ודמעת עיניו, אשר תמיד בוכה ומתחנן – אף על פי שאין בידו זכות ומעשים טובים, מקבל הקדוש ברוך הוא תפילתו ועושה חפצו.
(ספר חסידים, קל)

הקדם תפילה לצרה!

"יהא אדם זהיר להקדים לכל דבר תפילתו, כי מקודם בקל יותר לבטל הרעה. כמו שאמרו חז"ל 'לעולם יקדים אדם תפילה לצרה', על כן נהגו אנשי מעשה, קודם שעושים איזה שמחת נישואין [ל]בנו או ביתו, להתפלל שלא ישלוט בהם מידת הדין ועין הרע, ומנהג נכון הוא."
(שבט מוסר)

בקש – בחסד!

"אל יחשוב: 'ראוי שיעשה הקדוש ברוך בקשתי, כיון שכיוונתי בתפילתי', כי אדרבא, זה מזכיר עוונותיו של אדם (שעל ידי כך מפשפשין במעשיו לומר בטוח הוא בזכויותיו), אלא יחשוב שיעשה הקדוש ברוך הוא בחסדו, ויאמר בליבו: 'מי אני, דל ונבזה, בא לבקש מאת מלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא, אם לא מרוב חסדיו שהוא מתנהג בהם עם בריותיו'"
(משנ"ב, תפילה, צ"ח,ה)

אברהם אבינו התפלל על כל דבר

"הרימותי ידי אל ה' … אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך" (בראשית יד) ובתרגום אונקלוס: "ארמית ידי בצלו קדם ה'" [-ארים את ידיי בתפילה לפני ה'], שהכוונה היא שאברהם אבינו עליו השלום אמר למלך סדום, שעל כל דבר שהוא צריך הוא מתפלל לקדוש ברוך הוא, אפילו אם הוא צריך חוט או שרוך נעל, וזהו פירושו של התרגום "ארמית ידי בצלו", שמנהגו ודרכו לבקש מהשם יתברך כל צרכיו, ולכן אל יעלה על דעתו של מלך סדום שיקח דבר ממנו, שהרי אינו צריך לטובתו, כי את הכל הוא מקבל באופן ישר מהשם יתברך"
(אמרי קודש, פרשת לך לך)