הלכות תפילת הדרך א. היוצא לדרך, אפילו מתכוון ללכת רק למרחק של פרסה (כ-3.8 ק"מ) צריך להתפלל תפלת הדרך. אבל אם הוא צריך ללכת רק למרחק של פחות מפרסה, אומר את הברכה בלא החתימה (ז"א: בלי לומר בסיום הקטע הראשון "ברוך אתה ה' שומע תפילה". אבל אם [המקום בו הוא הולך] הוא מקום סכנה, הרי שאפילו בפחות מפרסה צריך להתפלל בחתימה (שולחן ערוך סי' קי"ט). ב. תפילת הדרך נאמרת מיד כאשר יוצאים מהעיר. ואם שכח, יאמר את התפילה כל עוד הוא בדרך, ובלבד שלא הגיע עדיין לתוך פרסה הסמוכה לעירו או לעיר שרוצה ללון בה, שמשם ואילך יאמר את הברכה בלא חתימה. ג. יש להסמיך תפלת הדרך לברכה אחרת כדי שתהא ברכה הסמוכה לחברתה. לכן כשיוצא בדרך בשחריתקודם התפלה כגון שהוא נחוץ, יש לומר ברכת השחר על הדרך ולהסמיך תפלת הדרך לברכת השחר, וביום יאכל איזה פרי ויסמיך תפלת הדרך לברכת הפרי, או כשעושה צרכיו יסמוך אותה לברכת אשר יצר…
והוא תיקון מ"ח מתיקוני הזוהר הקדוש, והוא סגולה נפלאה - שתיקן רבינו המאור הגדול, האר"י ז"ל – לומר בכל יום ויום (אחר התפילה), ואמירתו מסוגלת לתיקון עוון פגם הברית, והוא מתקן נפשו, רוחו ונשמתו של האומר, והיצר הרע, המקטרג, אינו יכול לו, ולא יראה במיתת בניו חלילה, ויזכה ליראת השם, ויצליח בכל דרכיו, וניצול ממחלת הנפילה, ויגבה וירום מזלו ולא יבוא לידי עניות חלילה, ואויביו יפלו תחתיו ויזכה לאריכות ימים ולעולם הבא. (אין צורך להבין את המילים, אלא לקרוא את הטקסט. אם רצונכם לקרוא את תרגום וביאור המילים – לחצו כאן) בְּרֵאשִׁית תַּמָּן תְּרֵ''י תַּמָּן שַׁבָּ''ת, כְּגַוְונָא דָא בְּ' רֵאשִׁי''ת בָּ''רָא שִׁי''ת, וְאִינוּן תְּרֵי שַׁבָּתוֹת, עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר 'וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת' וְגוֹמֵר, תְּרֵין זִמְנִין אַדְכִּיר הָכָא שַׁבָּת, לָקֳבֵל שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה וְתַתָּאָה; 'לְדֹרֹתָם', מַאי לְדֹרֹתָם, אֶלָּא זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּעָבִיד לוֹן דִּירָה בְּשַׁבָּת בִּתְרֵי בָתֵּי לִבָּא, וְאִתְפְּנֵי מִתַּמָּן יֵצֶר הָרָע דְּאִיהוּ חִלּוּל שַׁבָּת, בְּרִית עוֹלָם דָּא צַדִּיק,…